אכילה רגשית: על יציאה מעבדות לחירות


אז איך הרגשות שלנו קשורים ומשפיעים על הבחירות התזונתיות שלנו? איך המזון שאנחנו אוכלים משנה איך מצב הרוח שלנו?

ידעתם שרגש לבדו מחזיק במוח שלנו בין 90-120 שניות בממוצע? מה שמושך את הרגשות שלנו יותר זה המחשבות שלנו עליהם. אנחנו ממשיכים לחשוב עוד ועוד על הרגשות האלו וזה מה שמוביל פעמים רבות לתחושות של חרדה ודיכאון. פעמים רבות יש קשר בין רגשות אלו לאכילה רגשית. כל רגש קיצוני יכול להוביל לכך שנאכל יותר, בין אם זה שמחה או כעס (חתונה או פרידה), וכשזה קורה אנחנו נוטים לא לבחור בשעועית ירוקה או תפוח, אלא בפיצה או שוקולד, לרובנו זה יהיה צורך במשהו מתוק שמקושר אצל רובינו כאוכל מנחם.

אכילה רגשית היא נושא חם כרגע, זה כנראה כי אחרי שניסנו את כל הדיאטות האפשרויות, עברנו מקיצון לקיצון, מפליאו לטבעונות, מה שמתגלה לנו זה שהתזונה היא חלק אחד מהתמונה, אבל החלק השני זה הרגשות שלנו וההשפעה שלהם על הכמות ועל האיכות של האוכל שלנו.

איך אפשר להפריד את הרגשות מהבחירות התזונתיות?

יש לכך ארבעה שלבים:


1. האם אנחנו אכלנים רגשיים? המודעות לכך היא בעלת השפעה עצומה, חשוב שנבחין בין אכילה מתוך רעב, לבין אכילה רגשית. אכילה רגשית מתרחשת מהר: קורה משהו שמעורר בנו רגש (יכול להיות משהו בעבודה, התנהלות מסוימת מול אדם אחר, כל דבר...) ומיד לאחר מכן יש לנו דחף לאכול. אנחנו לא פתוחים למגוון רחב של אוכל בשלב הזה, אלא יש לנו דחף למזון מסוג מסוים, זה יכול להיות שוקולד, פיצה, צ'יפס, רובנו יודעים מה זה המזון המנחם שלנו. אז כשאתם מוצאים את עצמכם עם דחף עז לאכול את השוקולד הזה, תשאלו את עצמכם- מאיפה זה בא? מה התרחש קודם? מה הוביל לזה? האם יש קשר רגשי? האם הבוס שלי לחץ עליי, הרגשתי במתח, ומיד חשתי דחף לאכול שוקולד?

2. פיתוח חלופות להוציא אותנו מהמצב. ברגע שהבנתם שהדחף שלכם לאכול כרגע קשור לא לרעב כמו שהוא קשור לרגשות מסוימים, כדאי לקחת צעד אחורה, ולשוב על חלופה לאוכל. זה יכול להיות לצאת להליכה להתאוורר לעשר דקות, להתקשר לחברים, לכתוב ביומן, לעשות ספורט, לעשות כל דבר אחר שיסיח את דעתכם. למוח לוקח בממוצע רבע לשעה להתכוונן מחדש, אז אם תוכלו להרחיק את עצמכם מהסיטואציה אפילו רק לרבע שעה המוח יכול לחשב מסלול מחדש. אכילה רגשית היא זו שאומרת לכם: אתם חייבים לצאת ממש עכשיו למכולת ליד הבית ולקנות שוקולד, אבל אם במקום לעשות את זה תתקשרו לחבר\ה הכי טוב\ה ותקשקשו בטלפון, סביר שעד שתנתקו הדחף כבר יעבור. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב שבו אתם בוחרים במזון שאתם יודעים שלא תורם לבריאות שלכם, נסו לעצור לרגע, לעצום עיניים ולשאול את עצמם למה ברגע הזה אתם עושים את הבחירה הזו, ואם אתם רואים שזה רגש שמניע אתכם, האם יש אפשרויות אחרות? לקחת נשימה אחת מודעת בזמן שאנחנו חושבים על זה פעמים רבות עוזרת לנו להתמקד ולבחור יותר טוב. העניין הוא שאפילו אם התשובה כרגע תהיה: לא, עכשיו אני חייבת את השוקולד הזה, יכול להיות שאם תחשבו על הסיטואציה שוב כשתגיעו הביתה תוכלו לראות את המצב ממרחק ולראות האם ניתן ללמוד משהו מכך כדי לשפר בחירות עתידיות.

3. הסתכלות על ההשלכות העמוקות יותר של הבחירות התזונתיות. קודם כל, הנטייה הבסיסית של רובנו היא לשאול את עצמנו שאלות לפני ולא אחרי. שתי דקות לפני האוכל אנחנו חושבים על "כמה אני רוצה את השוקולד הזה עכשיו", במקום לשאול את עצמנו שלושים דקות אחרי שסיימנו לאכול "האם אני מרגיש\ה יותר טוב?" כמעט תמיד התשובה היא לא- יכול להיות שנרגיש עייפים, שיהיה לנו כאב ראש, נפיחות... בסופו של דבר כולנו יודעים מה הדברים שטובים יותר ומה טוב פחות: צומח, טרי, צבעוני, מקומי, אורגני זה תמיד יותר טוב על פני מעובד, מלא רכיבים, מיובא וכנראה ישרוד שואה גרעינית ויישאר אכיל. כשאוכלים טוב מרגישים טוב, היום! זה לא רק שאלה של מתישהו אני אגיע למשקל, או עוד 10 שנים לא יהיה לי התקף לב, אלא: היום בערב יהיה לי יותר כוח לשחק עם הילדים, לצאת עם חברים, ליהנות מהחיים- היום (והבונוס זה שתגיעו למשקל שאתם רוצים, ותימנעו התקפי לב...)

4. איזון רמות הסוכר בדם: ככל שאנחנו משתפרים בתזונה בריאה, רמות הסוכר בדם מתייצבות. מחקרים מצאו שכלאנשים רמות סוכר יציבות בדם, הנטייה לקרייבינג (חשק) למזון היא 15%, אבל כשרמות הסוכר בדם אינן יציבות האחוז הזה של הסובלים מקרייבינג למזון עולה עד ל-65%. אז שמירה על יציבות של סוכר עשויה למנוע קרייבינג למזון... בקיצור, ביצה ותרנגולת בצורה הכי טובה שיכולה להיות: תאכלו טוב תרגישו יותר טוב, תרגישו יותר טוב תאכלו יותר טוב!

#נטורופתיה #אכילהרגשית #מיינדפולנס #ניקוירעלים #אורחחייםבריא #אוכל #פעילותגופנית #תזונהנקייה #גוףנפש #בריאות

Featured Posts