דיאטה קטוגנית

בחודשים האחרונים אני שומעת יותר ויותר אנשים מדברים על דיאטה קטוגנית ויותר ויותר מטופלים שואלים אותי האם זו תזונה המתאימה להם.

אז כמובן, אתם יודעים שאני לא אתן לכם פה תשובה חד משמעית, כי כל אחד מאיתנו שונה. אבל אני כן אסביר לכם מה המשמעות של דיאטה קטוגנית ומתי היא מתאימה יותר או פחות.

נתחיל בהתחלה.

באופן עקרוני, הגוף שלנו מקבל אנרגיה משלושה מקורות עיקריים:

פחמימות (דגנים, קטניות, פירות וירקות...), שומנים (שמנים שונים, חמאה...) וחלבונים (מוצרים מן החי, קטניות...).

בתזונה האמריקאית הסטנדרטית, פחמימות מהוות כחצי מצריכת הקלוריות היומית.

כשפחמימות מתפרקות בגוף, הן מתעכלות כסוכרים אשר נשרפים בתהליכי ייצור אנרגיה בגוף. בגוף בדרך כלל נותר מאגר פחמימות המספיק לכ-24 שעות, לאחר מכן הגוף מתחיל לפרק שומנים לייצור אנרגיה.

ברגע שתהליך זה של שריפת שומנים לייצור אנרגיה מתחיל, קורה תהליך נוסף. השומן מומר בכבד לחומצות שומן ולגופי קטון. כאשר רמות גופי הקטון בדם עולות (קטוזיס, או חמצת בעברית), הלב, השרירים והמוח משתמשים בגופי הקטון כמקור אנרגיה חלופי לסוכר.

התהליך הזה קורה באופן טבעי בגוף כאשר הוא נמצא בצום הנמשך מעל יום- יום וחצי.

הדיאטה הקטוגנית פותחה במקור לפני כ-100 שנים לטיפול במצבי אפילפסיה בילדים לאחר שנמצא כי צום מפחית התקפי אפילפסיה, והיתה פופולרית מאוד, עד שפותחו תרופות יעילות לטיפול באפילפסיה. מחקרים מדגימים כי היא יעילה מאוד, ובמתמידים בה נראית הפחתה של כ-90% בפרכוסים. יחד עם זאת, קשה מאוד להתמיד בה לאורך זמן.

דיאטה קטוגנית מדמה את ההשפעה של הצום, זאת ללא ההימנעות מאוכל - על ידי שימוש בתזונה עתירת שומן, כמות חלבונים מספקת, וכ 2-4% פחמימות. ההימנעות הזו מפחמימות "מרמה" את הגוף שלנו, וגורמת לשינוי במנגנונים הביוכימיים שבגופינו. למעשה אנו מכריחים את הגוף שלנו למצב של קטוזיס ולשריפת שומנים כמקור הדלק העיקרי בגוף במקום סוכר.

הדיאטה הקטוגנית המסורתית, כוללת תפריט המכיל כ-75% שומן, 20% חלבון וכ-5% פחמימות - לרוב ללא הגבלה קלורית. כדי להגיע למצב של קטוזיס, יש להפחית צריכת פחמימות לכדי 30-50 גרם ליום- בהתאם כמובן לגובה, משקל, מין ולמידת הפעילות הגופנית (ככל שההימנעות מפחמימות מחמירה יותר, כך מגיעים למצב קטוזיס מהר יותר). הדרך לוודא שאתם נותרים בקטוזיס היא לבצע בדיקות שתן באופן קבוע (עם סטריפים שניתן לקנות בבתי מרקחת). בהחלט לא מומלץ לעבור לדיאטה קטוגנית ללא פיקוח צמוד. למעשה, כאשר רופאים מבקשים ממטופלים לנסות מעבר לדיאטה קטוגנית, בשל הסיכון הגבוה לסיבוכים, מומלץ לשהות במרכז רפואי להשגחה רפואית צמודה.

בתחילת התהליך ניתן לראות הופעה של כאבי ראש, ערפול מוחי, עייפות ומתן שתן רב (תחשבו על התופעות המוכרות לכם לקראת צאת צום...). ההסתגלות למצב קטוזיס משתנה מאדם לאדם, ויכולה לקחת עד כ-6 שבועות.

אז כדי לעקוב אחרי דיאטה קטוגנית, אתם מתבקשים לסלק מהתפריט פסטות, לחמים וסוכר (עד כה, לא רעיון רע) אך גם צריכת הירקות והפירות פוחתת משמעותית, וצריכת השומנים כמו שמנת וחמאה עולה באופן דרמטי (כבר פחות מגניב). בכל ארוחה יש לאכול כמות שומן גבוהה על ידי הוספה של שמן קוקוס, חמאה, גהי, אגוזים, אבוקדו ועוד, לצד חלבונים כמו ביצים, דגים, בשר, מוצרי חלב ועוד. לרוב ימליצו על ירקות עליים ירוקים, וירקות עם אינדקס גליקמי נמוך במיוחד (כמו צנונית, סלרי ועוד). למעשה, אתם מתבקשים להחליף את התפריט המבוסס על הצומח (plant based diet) שלכם בתפריט המבוסס על החי.

היתרונות האפשריים כוללים ירידה במשקל, שיפור מצבי אפילפסיה, שיפור מדדי סוכרת, ולפי מחקרים עדכניים ייתכן שלדיאטה קטוגנית השפעה חיובית במצבים של סרטן ומחלות נוירולוגיות. אם אתם סובלים מאפילפסיה ובעלי כוח רצון מברזל- הדיאטה הזו עשויה להתאים לכם כמו כפפה.

יחד עם זאת, שימו לב שהחסרונות האפשריים כוללים עצירות (צריכת סיבים נמוכה מאוד!), היפוגליקמיה, עודף כולסטרול, אוסטיאופורוזיס, אבנים בכליות ועלולים לכלול אף דלקות בלבלב. שימוש ארוך טווח בדיאטה קטוגנית בילדים עלול להוביל לעיכובים התפתחותיים. בנוסף, לא ניתן להיות בדיאטה קטוגנית ללא צורך בנטילת תוספי תזונה על מנת לחפות על מחסורים תזונתיים - שעלולים להיות חמורים.

בנוסף, שימו לב שכל המחקרים עד היום שבחנו את היעילות של דיאטה קטוגנית, בדקו רק בעלי חיים וגברים. אין מחקרים שמוכיחים את בטיחות או יעילות הדיאטה לנשים.

בקיצור, כרגיל, אין לי תשובה חד משמעית לשאלה אם כדאי לכם לנסות את הדיאטה או לא. מה שאני יכולה לומר זה שתזונה שלא ניתן לשרוד בה ללא צריכת תוספים תזונתיים דורשת התייחסות אמיתית ואין להתחיל אותה ללא סיבה באמת טובה וללא מחשבה קדימה על איך אתם רוצים שחייכם ייראו.