מה עושים כשעמוס?


אז... זה העניין... לפעמים יש תחושה שהכל נעשה עמוס מידי בחיים.

זה קורה לכולם לפעמים, ובחודש האחרון זאת אני. מרגישה שהכל נעשה קצת יותר מידי ואין לי זמן לכלום.

אצלי, זה קרה מנסיבות טובות הפעם, אבל לא תמיד זה ככה.

הקליניקות מתמלאות, הסמסטר התחיל ויש עומס של מאמרים לקרוא והאמת היא שזה לא משנה מה עוד, כי עובדתית, יש לי אתר חדש ויפה שאחרי כל ההשקעה שלי בבניה שלו, יושב כבר חודש ומחכה שאני אוסיף לו תוכן חדש.

עמוד הפייסבוק העסקי שלי לא עודכן כבר שבועיים.

יש לי רשימת דברים בראש שאני צריכה לעשות שרק מלחשוב עליה אני מתעייפת...

אין לי זמן. אני חוזרת הביתה בסוף כל יום כל כך מותשת שזה ממש פיפי ולישון.

מוכר? כן, חשבתי ככה.

אז מה אפשר לעשות כשזה קורה?

טוב, הדבר הראשון, זה לשים לב שזה מה שקורה. זה נשמע אולי טפשי, אבל הרבה פעמים כשאנחנו כל כך עסוקים בלרוץ אנחנו לא שמים לב שזה מה שאנחנו עושים, ואנחנו מתחילים לשים לב רק כשחלק מהכדורים שהיו באוויר מאיימים ליפול (או כבר נפלו).

אוקיי, אז שמתי לב, מה עכשיו?

השלב השני הוא לעצור. בשבילי זה אומר ממש פיסית לעצור, ולעשות מדיטציה. לתת לעצמי חצי שעה של שקט מכל הרעש שיש לי בראש.

לא כולם אוהבים את זה, אני יודעת. אבל בשבילי זאת תמיד צריכה להיות ההתחלה, כי בלעדיה השלב השני קשה הרבה יותר. שקט בראש עוזר לסדר בראש, לפחות בשבילי.

אם אתם לא מחובבי המדיטציה תדלגו לשלב הבא.

השלב הבא הוא לפרק לגורמים. כשאנחנו עמוסים, כל דבר שצריך להיעשות מרגיש גדול מידי. אז אני מזכירה לעצמי את חוק שתי הדקות: כל מה שייקח לי שתי דקות או פחות לעשות, אני מפסיקה לדחות תיכף ומיד ועושה. זה יכול להיות לאסוף את הבגדים מכל הבית, להפעיל את מכונת הכביסה, לנקות את הכתם מהקפה שנשפך על השיש אתמול בבוקר ולא הספקתי. מה שחשוב זה לא לתת למשימה קצרה להפוך למשהו מאיים, אם צריך לשאוב אבק מחדר הילדים אל תתנו לאשמה לגרום לכם להפוך את זה לפרויקט ניקיון פסח וספונג'ה ביתי. צעדים קטנים הם כל הסיפור פה.

אני אוהבת לכתוב רשימה של מה שצריך לעשות, מחולקת ממש לדברים הכי קטנים: להתקשר למיכל לאחל מזל טוב, להשיב למייל מהמטופלת שראיתי כשהייתי בקליניקה ולא השבתי מיד, לסיים לקרוא את המאמר מאתמול. ככל שהמשימות יותר פשוטות, אני יכולה למחוק יותר דברים, ואפילו אם הם קטנים, תחושת הסיפוק בלראות הצלחה היא גדולה. כשיש לי רשימה ביד היא עוזבת את הראש שלי ואני מתחילה לפנות מקום למה שחשוב- האנשים שאני אוהבת, והדברים שאני נהנית מהם.

אז אחרי שעשיתי את כל מה שאמרתי: מדיטציה, רשימה מפורטת ואפילו יכולתי להתחיל למחוק חלקים ממנה, פתאום התפנה לי קצת זמן. כן, כשעמוס פחות בראש דברים אחרים לוקחים הרבה פחות זמן!

אז אתמול יכולתי להתקשר לכל המטופלים שלי מהחודש האחרון. זה משהו שאני תמיד רוצה לעשות פעם בחודש לפחות, וכמעט תמיד לא קורה בסוף מפאת חוסר זמן. אבל אחרי שמחקתי 5 דברים מהרשימה, הרגשתי שאני יכולה להקדיש לזה שעה וחצי, ואני חייבת להגיד, איזה כיף!

קודם כל, כשאני מתקשרת, המטופלים שלי יודעים שאיכפת לי מהם, וזה תמיד טוב, אבל לא רק בשבילם, גם בשבילי! לשמוע כל כך הרבה אנשים מספרים על כל הדברים הטובים שהם הספיקו לעשות מאז הפגישה האחרונה שלנו: היו שהפסיקו לעשן, היו שירדו במשקל, היו שסיפרו כי הפסיקו להרגיש עייפות... כל אחד וההישג שלו, ואני? זכיתי בערב שבו חייכתי מאוזן לאוזן בגאווה עבורם ובשמחה על זה שאני זוכה לקחת חלק מהתהליכים המבורכים האלה!

או במילים אחרות- כל הסדר הזה בראש, עזר לי להקדיש יותר זמן למה שאני אוהבת.

איזה כיף!

וזהו, מעכשיו, אני אשתדל לא לתת לכל העומס להשתלט עליי שוב.

מאחלת לכם את אותו הדבר!



Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Google Places Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon

המידע המופיע באתר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, למנוע או לרפא כל מחלה.

המידע המסופק הינו למידע כללי בלבד, ואינו נועד להחליף כל עצה שקיבלתם מרופאים או אנשי מקצוע אחרים. אתם אחראים באופן בלעדי לבריאותכם ולפעילותכם. 

The information provided on this site is not intended to diagnose, treat, prevent or heal any ailment. The information here is for general use only, and should not replace any advice received from a physician or your health providers. You are solely responsible for your health and actions.