כמה מילים על דיכאון וחרדה
מתי פעם אחרונה הרגשתם דיכאון או חרדה? כן, כולם לפעמים סובלים מזה, כו-לם. נכון, לא אצל כולם זה מתפתח להפרעה, אבל בשלב זה או אחר של החיים, אלו תחושות שיהיו מוכרות לכולם.
כשבוחנים את ההפרעות האלו מנקודת מבט פסיכולוגית, רואים שאנשים הסובלים מדיכאון וחרדה לעיתים קרובות חווים ומבינים את העולם שסביבם באופן שונה מאנשים אחרים.
יש שמתארים זאת כאילו העולם נהיה כהה יותר ותמיד רואים אותו דרך משקפי שמש.
שמעתי מטופלים שהסבירו לי שאפילו שאתה יודע שיש דברים שיכולים לעזור לך להרגיש יותר טוב, לעשות אותם הופך לבלתי אפשרי.
כדי להבין את זה, צריך לזכור שחלק מהעניין, הוא שבאמת המוח שלנו מרמה אותנו.
זה קורה הרבה, המון אפילו ולא רק כשמדובר בדיכאון וחרדה. אנחנו רגילים לחשוב שיש לנו חמישה חושים: ראייה, שמיעה, הרחה, מגע וטעם. האמת היא קצת יותר מסובכת מזה...
תראו את הקליפ הקצרצר הזה:
כל הזמן מושמע אותו הצליל, אבל כשאנחנו מסתכלים על תנועות השפתיים שלו אנחנו שומעים דברים אחרים.
המחשבה שלנו "משבשת" את המציאות.
הנה הרצאת טד שמסבירה על אשליות אופטיות:
קצת ארוך, 20 דקות, אני יודעת, אבל לגמרי שווה לשמוע.
העיקר שלה למי שאין לו זמן להקשיב: המידע שמגיע לעיניים שלנו אין לו משמעות, הדבר היחיד שבעל משמעות הוא מה אנחנו עושים עם המידע.
המוח שלנו בוחר איך להראות לנו מידע, וזה לא בהכרח קשור למציאות.
תעצרו רגע ותנסו לשים לב לסביבה שלכם.
להיכן תשומת הלב שלכם הופנתה? האם שמתם לב לצלילים? לריחות? לטמפרטורה? לדברים שראיתם? שמתם לב לטעם בפה שלכם?
התפיסה שלנו היא תהליך של סינון המידע שמגיע מהסביבה שלנו, סידור המידע ואז פרשנות של המידע.
נניח ויש על הקיר מולי עכביש.
הפרשנות שלי למצב הזה יכולה להשתנות מניסיון העבר (מה אני יודעת על עכבישים? האם הם מהוים לי סכנה?) ומזכרונות (אותי נשכו הרבה עכבישים, לכן אני תמיד אלחץ מנוכחותם), מגורמים תרבותיים (האם עכבישים נתפסים כחיה יעילה שתופסת יתושים, או כחיה שעשויה להיות מסוכנת), מציפיות (אני תמיד מצפה שעכבישים ינשכו אותי), רגש (האם אני מפחדת, מתרגשת, שמחה, כועסת או שזה לא מפריע לי בכלל), הקשר (מה המרחק שלי מהעכביש, מה הגודל שלו, האם יש רק אחד או המון, האם יש בסביבתי כוס שאוכל לכלוא את העכביש בה....), וממוטיבציה (מה אני רוצה שיקרה לעכביש הזה? האם אני אתעלם ממנו, או אוציא אותו החוצה מחשש לשלומי?).
נסו לקרוא את הפסקה הבאה:
I cnduo’t bvleiee taht I culod aulacity uesdtannrd waht I was rdnaieg, Unisg the icndeblire pweor of the hmuan mnid, aocdcrnig to rseecrah at Cmabrigde Uinervtisy, it dseno’t mttaer in waht oderr the lterets in a wrod are, the olny irpoamtnt tihng is taht the frsit and lsat ltter be in the rhgit pclae. The rset can be a taotl mses and you can sitll raed it whoutit a pboerlm. Tihs is bucseae the huamn mnid deos not raed ervey ltteer by istelf, but the wrod as a wlohe. Aazming huh? Yaeh and I awlyas tghhuot slelinpg was ipmorantt! See if yuor fdreins can raed tihs too.
אם אתם דוברי אנגלית, כנראה הצלחתם לקרוא אותה בלי הרבה בעיות. אם אנגלית אינה מתגלגלת מלשונכם, כנראה זה כבר היה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי!
אנשים שסובלים מדיכאון ומחרדה, חווים מה שנקרא " הטיית תשומת לב" זה אומר שכמו בדוגמאות הקודמות, אנחנו מסתכלים על אותו העולם, אבל הדברים שאנחנו רואים, החוויה שלנו של המציאות, היא שונה לחלוטין.
השלימו את המשפט הבא: ארגנתם מסיבה קטנה ודלת תקציב עבור הצוות של המשרד בו אתם עובדים. בערב המסיבה אתם עומדים ומסתכלים על האנשים סביבכם. הם_______________________________________________
זהו מצב לא ברור, כל אחד ישלים את המשפט אחרת: רוקדים ונהנים מהמוסיקה \ עומדים ומפטפטים עם חבריהם \ שונאים כל רגע ורק מחכים ללכת הביתה.
הסובלים מדיכאון וחרדה נוטים לפרש סיטואציות עמומות כאלו באופן הגרוע ביותר.
אדם רץ ברחוב, אתם מנסים לחשוב למה. הוא כנראה ___________________________________________
שוב, ייתכן והשלמתם את המשפט: הוא ממהר הביתה לראות את המשחק, או: הוא מנסה להגיע לחנות לפני שתיסגר. אדם הסובל מחרדה עשוי להשלים את המשפט אחרת לגמרי... אולי הוא בורח ממשהו? אולי קרה משהו?
אבל זה לא רק שחווית העכשיו מוטה, גם הזכרונות של הסובלים מדיכאון וחרדה מוטים באופן שלילי. חדות הזכרונות השליליים תהיה חזקה יותר מאשר חדות הזכרונות החיוביים. במקום לזכור את היום היפה שהיה הם יזכרו שהתור במכולת היה ארוך ואיטי, או שהאיש העצבני בכביש צעק עליהם, אפילו אם יתר היום היה נעים ואם לא היו סובלים מדיכאון וחרדה היו עשויים לזכור שהם ניהלו שיחה נעימה עם הבוס בעבודה, או שראו פרחים יפים בטיול בבוקר עם הכלבה.
כמו שהבנתם מהדוגמאות שהבאתי, דיכאון וחרדה עשויים לגרום לנו לפרש את המידע שאנו מקבלים מהעולם סביבנו באופן שלילי ומאיים יותר מאשר הוא באמת. זה משפיע על הדרך בה אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.
אלו חלק מהסיבות שכשאתם חווים דיכאון וחרדה, חשוב ביותר לפנות לעזרה ולטיפול, אפילו שזה קשה מאוד.
ישנם טיפולים פסיכולוגיים קצרי טווח אשר מראים יעילות רבה כגון טיפול קוגנטיבי-התנהגותי CBT.
היום ישנם מחקרים אשר הדגימו ששילוב טיפול פסיכולוגי עם טיפול נטורופתי הוביל לתוצאות חיוביות יותר מאשר טיפול פסיכולוגי לבדו. ישנם גם מחקרים המדגימים יעילות של טיפולי דיקור סיני לטיפול בדיכאון וחרדה.
תבחרו את הטיפול שמתאים לכם, ופשוט תלכו על זה.
בסופו של דבר, לא משנה עם מי תבחרו לדבר, עצם ההליכה לטיפול, עצם השיחה על החוויות שלכם עם אדם אשר יכול להבין, להזדהות ולסייע יכול להחזיר לכם את השליטה על חייכם.
הטיפול הנטורופתי בדיכאון וחרדה כולל צמצום הגורמים המפריעים להחלמה, כמו לדוגמא הסתכלות על בלוטת התריס אשר בחוסר איזון עשויה לעודד דיכאון וחרדה, הפחתת גורמי אורח חיים בעייתיים לדוגמא צריכת קפאין וסוכר מעובד, טיפול ברגישויות למזון, טיפול בהפרעות שינה וכדומה, וכן התאמת התערבות אישית חיובית על פי הצורך, לדוגמא שיפור תזונתי, השלמת חוסרים תזונתיים העשויים לגרום להפרעות נוירוטרנסמיטורים, שימוש בצמחי מרפא המסייעים לאיזון המצב, ועידוד לפעילויות נוספות שמסיעות לשיפור הדיכאון והחרדה.
Comments